החלטה בתיק עת"א 22987-05-13

עניינה של העתירה שינוי תנאי יציאתו של העותר לחופשה באופן שיבוטל התנאי של חתימת ערבים על יציאתו לחופשה.

1.      העותר נדון למאסר של 15 שנים בגין עבירת הריגה. נושא מאסרו מינואר 2005, תום מאסרו אוקטובר 2019. העותר מסווג בקטגוריה ב-2 המאפשרת יציאה לחופשות מבלי לקבל אישור פרטני עבור כל חופשה וחופשה.         
על פי התנאים שנקבעו לעותר, אחד מתנאי חופשתו הוא חתימת ערבים ונקבע כי אביו ערב ליציאתו לחופשות.

2. בקשת העותר לביטול חתימת ערב נדונה על ידי משטרת ישראל ונדחתה.   
   
3. העותר מציין כי הוא יוצא לחופשות 5 שנים, נמצא בשיקום מזה שנתיים וחצי ובששת החודשים האחרונים הוא משולב בהליך שיקום פרטני. הוא עובד מחוץ לכותלי בית הכלא, יוצא מדי בוקר לעבודתו באוטובוס באופן עצמאי וללא פיקוח וחוזר לעת ערב אל בית הסוהר, באופן עצמאי, באוטובוס.
   העותר יוצא לחופשה פעמיים בחודש. לטענתו, אביו הינו אדם מבוגר, מתגורר בחיפה והתייצבותו בבית הכלא פעמיים בחודש לצורך החתימה מכבידה עליו מאוד ואין באפשרותו להציע ערב אחר. הוא ציין כי אשתו מטפלת בתינוקת שלהם בת 3 חודשים ואינה יכולה להגיע לכלא.  
   העותר טוען, כי במהלך השנים הוכיח שניתן לתת בו אמון. לפיכך, הוא מבקש לוותר על חתימת הערב.

4. בדיון בפניי טען העותר כי אסיר אחר, אביעד ג'ינו (להלן: "האסיר האחר"), החולק עימו את תאו ומסווג בקטגוריה ב-1, יוצא ללא ערבים ואין סיבה להקשות עליו על ידי חתימת ערב מעבר לתנאים שנקבעו לתנאים שנקבעו לאסיר האחר.

5. ב"כ המשיב מתנגדת לקבלת העתירה.     

נטען כי ההגבלות המוטלות על העותר הן הגבלות סבירות שנקבעו על ידי משטרת ישראל והן המינימום הנדרש בנסיבות שכאלה.

ב"כ המשיב אישרה כי האסיר האחר יוצא לחופשות ללא חתימת ערבים ולא היה בידה לתת הסבר לאבחנה בין השניים. משכך, ניתנה למשיב האפשרות להגיש כתב תשובה מעודכן ולהתייחס לטענת העותר שהועלתה בבית המשפט.

6. על פי כתב התשובה המעודכן, משטרת ישראל מתנגדת להסרת התנאי של חתימת ערב. המשטרה תומכת התנגדותה בסיווגי הקטגוריה השונים של השניים: נטען כי בעוד שהאסיר האחר מסווג בקטגוריה ב-1 והחופשה לגביו נבחנת לגופה על ידי הרשות, חופשת אסיר המסווג לקטגוריה ב-2, כמו העותר, נבחנת מעת לעת בלבד על ידי המשטרה ולכן יש צורך גדול יותר בחתימת ערב.

לטענת המשיב, אין מניעה שהעותר יציע ערב אחר במקום אביו וזה ייבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים.

7. אין חולק כי חופשה הינה פריווילגיה. הדרישה לפיקוח לאסיר היוצא לחופשה, באמצעות חתימה של ערב, מטרתה להטיל על הערב את האחריות כי האסיר ישוב אל בית הכלא במועד שנקבע ויקיים את תנאי החופשה.       
   העותר אסיר חיובי, משולב בסבב חופשות כבר 5 שנים, נמצא בשיקום מזה שנתיים וחצי ובששת החודשים האחרונים בשיקום פרטני. עובד מחוץ לכלא ועומד בכל התנאים הנדרשים ממנו. אמינותו עומדת למבחן מזה מספר שנים והוא לא איכזב. האבחנה בינו לבין האסיר האחר, המסווג לקטגוריה ב-1, הינה תמוהה ובלתי סבירה וההסבר שניתן בכתב התשובה לא הניח את דעתי, כאשר הקטגוריה ב-2 עליה נמנה העותר נחשבת "קלה" יותר.

8. לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי החלטת המשיב לפיה אין להסיר את תנאי של חתימת ערב הינה בלתי סבירה, כאשר לגבי האסיר האחר, הנמנה על קטגוריה חמורה יותר, לא קיים התנאי של חתימת ערב.

סיכומו של דבר אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול התנאי של חתימת ערב.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה למשיב.